
העילה לגירושין – סירוב הבעל לפרנס את אשתו
אחת מהעילות לגירושין, המאפשרות לבית הדין הרבני להורות בדבר הוצאת צו גירושין, היא סירובו של הבעל לפרנס את אשתו, כאשר סירוב זה, לכשעצמו או בנוסף לעילות נוספות, מאפשר לבית הדין הרבני להורות בדבר פירוק קשר הנישואין, גם ללא הסכמתו של הבעל.
חובת הבעל לפרנס את אשתו – מבחינת ההלכה
ההלכה היהודית מגדירה, ביחס לחובתו של הבעל כלפי אשתו, כי "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". פסוק זה מטיל על הבעל את החובה לספק לאשתו מזון ("שארה"), מלבוש ("כסותה"), וכן את תשמיש המיטה ("עונתה").הפרשנות מרחיבה לעניין זה, כי לכל אורך תקופת נישואיהם, בין אם יש לבני הזוג ילדים משותפים ובין אם לאו, הבעל מחויב לפרנס את אשתו, ולספק לה את מלוא צרכיה החומריים, וזאת בהתאם למיטב יכולתו.
אך החובה אינה הדדית
חובת הפרנסה אינה מוטלת באופן שווה על האישה, אך ההלכה מטילה עליה חובות אחרות. עליה לתרום את חלקה למאמץ הכלכלי, אך שהימנעותה מלעשות כן אינה מהווה משום הצדקה לבעל להימנע מקיום חובתו ההלכתית לפרנס את אשתו, כל עוד כמובן יש באפשרותו לעשות כן.מתי סירוב הבעל לפרנס את אשתו מהווה עילה לגירושין?
כשהוכח בבית הדין הרבני כי הבעל השתמט מחובתו זו, אף שהיה ביכולתו לעשות כן מבחינה כלכלית ורפואית.
יחד עם זאת, בהתאם לפרשנות המקובלת, חובתו של הבעל לפרנס את אשתו דורשת ממנו לספק לה את מלוא צרכיה האישיים והכלכליים הבסיסיים, אך אינה מחייבת את הבעל לממש גם את רצון אשתו במותרות, שאינן מוגדרות כצרכים בסיסיים.
חשיבות ייעוץ מקצועי
לפני הפנייה לבית הדין הרבני בבקשה להוצאת צו גירושין, חשוב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה, הבקיא בתחום דיני הגירושין, על מנת לקבל ייעוץ משפטי ראשוני.
הייעוץ ימנע פתיחה בהליך גירושין ארוך ויקר, אשר עלול להסתכם בדחיית הבקשה למתן צו גירושין, או בהשאת הוצאות כספיות גבוהות על התובעת.