האם לבגידת אישה יש השלכות על תהליך הגירושין?

על אף ההסכמה הציבורית הרחבה בכל הנוגע לחשיבותו של מוסד הנישואין, כמוסד בעל משמעות חברתית לאורך אלפי שנים, הרי שבפועל, בגידות בחיי הנישואין אינן תופעה חדשה כלל ועיקר.

בעבר, הנטייה הציבורית הייתה לנסות ולהסתיר מקרים אלו. אך כיום, תרחישים אלו דווקא זוכים לכותרות רבות בתקשורת, מה שיוצר מצג שווא כאילו מדובר בתופעה חדשה יחסית.

נושא בגידת אישה משפיע על הליך הגירושין

במקרים רבים, לבגידתו של אחד מבני הזוג ברעהו במסגרת הנישואין יש שורה ארוכה של השלכות, בתחום האישי, הכלכלי, המשפחתי, או התעסוקתי.

אחת מהשלכות אלו, הרלוונטית דווקא לנשים המעורבות בהליכי בגידה, מתייחסת להשפעה של הבגידה על זכויותיה במסגרת קשר הנישואין, ועל ההשפעה שתהיה לכך במסגרת הליך הגירושין.

הגירושין וההלכה

אף שאנחנו מצויים על סיפה של שנת 2017, כאשר זכויות הנשים התקדמו בצורה מטאורית לאורך השנים, הרי שבכל הנוגע לדיני הנישואין במדינת ישראל, דינים אלו מבוססים עדיין בעיקרם על עקרונות הדת.

ההלכה עדיין משמעותית בכל הקשור להסדרי הגירושין, עובדה שמובילה לשוני ניכר בין הזכויות והחובות המוטלות על הגבר ועל האישה במסגרת קשר הנישואין, כמו גם במסגרת הליך הגירושין.

הבדלי תפישה הנוגעים לבגידת בעל לעומת בגידת אישה

אף שעל פי ההלכה, בגידתו של אחד מבני הזוג עשויה להוות משום עילה למתן צו גירושין, הרי שבפועל, במקרים בהם מדובר בבגידה של הבעל – בית הדין לרוב אינו ממהר לכפות הוצאת צו גירושין, במיוחד במקרים בהם הבעל מעוניין לנסות ולשקם את חיי הנישואין.

לעומת זאת, בכל הנוגע לבגידה של האישה, במרביתם המוחלט של המקרים בגידה זו תהווה עילה למתן צו גירושין, ללא התחשבות ברצונותיה של האישה בנושא.

האם אישה שבגדה בבעלה עלולה לאבד משמורת על ילדיה?

התשובה חד משמעית – אין קשר בין בגידתה של האישה ובין זכותה הטבעית למשמורת על ילדיה. בבואו להגדיר הסדרי ראייה, בית הדין מתחשב באופן בלעדי בטובתם של הילדים, וזאת מעל לכל שיקול אחר. משכך, בית הדין לא יבקש "להעניש" את האישה על בגידתה באמצעות שלילת או הגבלת זכות המשמורת.

סוגיית זכויות אישה שבגדה לגבי הרכוש המשותף

ההכרעה הפרטנית בסוגיה זו תלויה קודם כל בשאלה באיזו ערכאה מנהלית מתקיים הדיון בסוגיה – בית הדין הרבני, או בית המשפט לענייני משפחה.

בכל הנוגע לבית הדין הרבני – ניסיון העבר מוכיח שבמקרים רבים, בית הדין נוטה להתחשב בעובדת בגידתה של האישה בכל הנוגע לזכויותיה ברכוש המשותף. פסיקה תקדימית מטעם בית הדין הרבני הגדול, קבעה בעבר שמחצית מהזכויות הפנסיוניות שמקורן בעבודת הבעל, יישללו מאישה שבגדה, ולא רק ממועד הבגידה, אלא ממועד תחילת חיי הנישואין.

אך בבית המשפט לענייני משפחה הסיפור שונה באופן מהותי

פסיקות בית המשפט קבעו במקרים רבים שזכויותיהם הממוניות של שני הצדדים ברכוש המשותף אינן ניתנות להפקעה עקב התנהלותם בפועל.

משכך, גם במקרה בו אין מחלוקת על העובדה כי בגידתה של האישה הובילה במישרין לפירוק הנישואין, עדיין לא נשללות זכויותיה הממוניות ברכוש המשותף, למעט במקרים חריגים ביותר, ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.