למרבה התדהמה, ישנם לא מעט אבות, אשר מתחמקים מתשלום מזונות ילדיהם. במצב זה, עומדות בפני האם שלוש אפשרויות. האחת היא פנייה אל המוסד לביטוח לאומי, השנייה היא פנייה להוצאה לפועל, והאפשרות השלישית היא הגשת תביעת מזונות נגד הסבים, הורי האב. האפשרות האחרונה רלוונטית מאוד במקרה שבו הגרוש נמלט לחו"ל.
המוסד לביטוח לאומי "רודף" את האב
כשהאב נוקט ב"תרגילים" להתחמקות מתשלום מזונות, עדיין אין זה סוף הסיפור מבחינת האישה, והיא זכאית לקבלת התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, שירדוף" אחר הבעל בהליכי שיפוי. קבלת המזונות מותנית בהגשת תביעה לסניף אליו שייכת האם, בצירוף המסמכים הדרושים, אך פתרון זה אינו אידאלי במספר מובנים.ראשית, לא בכל מקרה תוכל האם לקבל את דמי המזונות מביטוח לאומי, אלא רק אם היא עומדת בתנאים שקבע לעניין זה, למשל, מבחן הכנסה. כלומר, אם שכרה של האם גבוה מהסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי לנושא זה, היא לא תהיה זכאית לקבלת מזונות הילדים.
שנית, סכום המזונות שתקבל האם אינו בהכרח הסכום המלא שנקבע בפסק הדין אלא על פי תקרה שנקבעה בתקנות. יתרה מזאת, תשלום המזונות ניתן ככלל, רק מיום הגשת התביעה ולא ניתן לקבל, במרבית המקרים, תשלום רטרואקטיבי, אף אם נוצר חוב מזונות ניכר.אפשרות נוספת: פתיחת תיק בהוצאה לפועל
במסגרת התיק, יינקטו סנקציות שונות לגביית החוב מהאב. ההליך המרכזי הוא הטלת עיקולים כגון עיקול משכורת, מימוש כספים הנמצאים אצל צד ג' ועיקול רכב. ככלל, בהוצאה לפועל, הזוכה הוא זה אשר צריך לנקוט בהליכים נגד החייב ולקדם את הליך הגבייה. אולם, לפני מספר שנים, יצרה ההוצאה לפועל מסלול ייחודי לגביית מזונות.
במסגרת ההליך החדש, מלבד פתיחת התיק, האם אינה נדרשת להיות מעורבת בהליך ורשם ההוצאה לפועל נוקט ביוזמתו בהליכים נגד האב, החייב. גביית מזונות ילדים באמצעות ההוצאה לפועל היא תהליך יעיל למדי, זאת כל עוד לאב יש אכן יכולת כלכלית לשלם את דמי המזונות והליכי העיקול יישאו פרי.לאב אין יכולת כלכלית? הוא נמלט לחו"ל ולא ניתן לאתרו? אפשרות נוספת היא הגשת תביעת מזונות נגד הורי האב
הדין בישראל מקים חבות לכל הורה לדאוג לילדיו וכאשר אין בכוחם של ההורים לעשות זאת, האחריות עוברת אל המשפחה המורחבת ובראש, על הסבים.
אך על מנת שלא בכל מקרה של קושי לגביית המזונות מן האב, תוגש תביעה נגד הוריו, נקבע כי הסבים יחויבו בתשלום מזונות הנכדים רק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:ראשית – כי לסבים יש יכולת כלכלית לשלם את המזונות לאחר שמילאו את כל הצרכים שלהם עצמם.
שנית – לאב אין יכולת לשלם את דמי המזונות בכל דרך שהיא.שלישית – האם נקטה בכל הצעדים האפשריים האחרים לגביית התשלומים מהאב.
לעניין זה חשוב לציין כי בתי המשפט אינם ממהרים כלל להטיל את חיוב המזונות של הסבים ומקבלים תביעות אלו רק במקרים מיוחדים. למשל כאשר הבעל נמלט לחו"ל ולא ניתן לאתר אותו, כאשר הוא סובל מנכות פיזית או נפשית המגבילה באופן משמעותי מאוד את כושר השתכרותו וכיו"ב. בנוסף, האם נדרשת לעמוד בכל התנאים המצטברים.