על פי הדין היהודי, לבגידה של אישה נשואה תהיינה תוצאות משפטיות וכלכליות. ככלל, בית הדין הרבני אינו רואה בעין יפה בגידה של מי מבני הזוג, אולם מחמיר בעיקר עם האישה.
כיצד מחמיר בית הדין הרבני עם אישה שהוכח שבגדה בבעלה ?
הוכחת הבגידה
יש הבדל מהותי בהוכחת בגידה בין בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני. בית הדין הרבני יפסוק בדרך כלל לטובת הבעל ולפעמים יקבל גם ראיות שאינן כשרות (כאילו הפוגעות בפרטיות) להוכחת בגידת האישה.כאשר הבעל מקדים להגיש תביעותיו לבית הדין הרבני, הוא יצטרך לפרט ולהוכיח את הבגידה. הוא יכול לטעון שהאישה זנתה תחתיו ואינה זכאית למזונות. לצורך ההוכחה נדרשים שני עדים שיעידו גם על מעשה כיעור. תוכלי לנסות לפסול את העדים שמעידים על הבגידה, אולם ככלל, לאישה יש זכויות חלשות מאוד בבית הדין הרבני.
מזונות אישה
חובתו של הבעל לשלם מזונות אישה עד למתן הגט. אם בן זוגך הצליח להוכיח שבגדת בו, או שעשית מעשה כיעור (התנהגות שאינה נאותה לאישה נשואה), בית הדין הרבני ישלול את מזונותיך. מדובר בהפסד כלכלי משמעותי עבורך.לחילופין, בית המשפט למשפחה אשר גם הוא דן בנושא המזונות לפי הדין העברי, לא יבטל את זכותך למזונות כל כך מהר. בית המשפט ידרוש מבן זוגך להוכיח את הבגידה באופן חד משמעי בהוכחות קבילות. אם מסתבר שבן הזוג בגד בך בו זמנית, בית המשפט למשפחה לא יבטל את מזונותיך כסנקציה על בגידתך.
מזונות הילדים לא יפגעו בכל מקרה.הפסד הכתובה
אם בגדת בבעלך בית הדין הרבני ישלול ממך את הכתובה וגם תוספת כתובה.
התייחסות לרכוש משותף
חוק יחסי ממון אשר מחייב גם את בית הדין הרבני, קובע, שאישה זכאית למחצית מהרכוש המשותף שהצטבר בשנות נישואיה. לפי חוק יחסי ממון, אין חשיבות לצד שפרק או יזם את הגירושין, ואין "עונש" לאישה שבגדה, כך שחלוקת הזכויות הרכושיות לא נפגעת. בית המשפט למשפחה אשר פוסק על פי חוק יחסי ממון לא נותן משקל לעניין הבגידה למעט במקרה של חובות שנוצרו עקב הבגידה, אשר יוטלו הצד שבגד.עם זאת, בית הדין הרבני נוהג לפי הדין העברי (ולא לפי חוק יחסי ממון), כך שאם הוכח שאת בגדת, הבעל יכול לנשל אותך מהרכוש המשותף, ותקבלי רק מה שנשאר לך מהנדוניה. בית הדין הרבני נותן משקל לבגידת האישה בכל הקשור לחלוקת הרכוש המשותף, וקובע כי חלוקת הרכוש תהיה לטובת הבעל. כמו כן במקרה מסוים נקבע אפילו שזכויות סוציאליות לא תתחלקנה כחלק מהרכוש המשותף. במקרה זה נדרש בג"ץ להתערב וקבע שהזכויות הסוציאליות תהיינה חלק מהרכוש המשותף והבגידה לא תשפיע על החלוקה הרכושית.