
מרוץ הסמכויות
לא אחת דובר על מורכבותו של הליך הגירושין והדבר נובע בין היתר בשל קיומו של מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. תופעה זו נוצרת בשל כך ניתנה לשתי הערכאות הללו, סמכות מקבילה לדון בנושאים שונים במסגרת הליך הגירושין, כגון חלוקת הרכוש.
בשל ההבדלים המשמעותיים הקיימים בין שתי הערכאות הללו, ישנה חשיבות רבה לכך איזו ערכאה תפסוק באיזה עניין ולכן, נוצר מרוץ סמכויות.במסגרת מרוץ הסמכויות ינסה כל אחד מבני הזוג לנסות ולהקדים את הצד השני בהגשת התביעה לערכאה הרצויה, על מנת שזו תרכוש סמכות לדון באותו העניין. השונות הרבה שבין שתי הערכאות הללו, יצרה את המיתוס כי בית הדין הרבני אינו מיטיב עם האישה ועליה לפנות אך ורק אל בית המשפט לענייני משפחה.
כריכה כדין
על מנת שבית הדין הרבני ירכוש סמכות לדון בחלק מן הנושאים הנמצאים בסמכות מקבילה עם בית המשפט לענייני משפחה, על הבעל יהיה להגיש תביעה לגט ובה לכרוך את הסוגיות השונות. הכריכה חייבת להיות כריכה כנה וכדין, שאם לא, תוכל האישה לטעון כי לא נרכשה סמכות לדון והעניין יכול להיות מועבר אל בית המשפט לענייני משפחה.מהי כריכה כדין? ישנם שלושה תנאים:
- התביעה כנה: הבעל הגיש את תביעת הגט וכרך בה את יתר הנושאים, מכיוון שהוא רוצה בסיומה של מערכת הנישואין ואין המדובר רק בצעד טקטי לשם רכישת הסמכות לבית הדין הרבני.
- הכריכה בוצעה כדין: תנאי זה משמעו כי הבקשה לכרוך את הסוגיות השונות בתביעת הגט, נעשתה באופן מפורש, שאינו משתמש לשתי פנים.
- הכריכה כנה: הבעל כרך את הנושאים השונים בתביעת הגט, מתוך כוונה כנה ואמיתית כי בית הדין הרבני ידון ויכריע בסוגיות הללו ולא מתוך חוסר תום לב שנועד להקשות על האישה וליצור סחבת דיונית.
עיקרון הכיבוד הדדי
בהקשר של כריכה בגירושין, יש להדגיש שתי נקודות חשובות. הראשונה היא כי שלושת התנאים אשר הוצגו לעיל הם תנאים מצטברים ועל כן, אם מי מהם אינו מתקיים, תעמוד לאישה זכות לטעון כי לא נשללה סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בעניין.
הנקודה השנייה מתייחסת לעקרון הכיבוד ההדדי, אשר משמעותו כי משרכשה ערכאה אחת סמכות לדון בנושא מסוים, הערכאה השנייה מנועה מלהפעיל את סמכותה בעניין.בית הדין הרבני אינו מיטיב עם האישה?
הדעה הרווחת היא כי בית הדין הרבני היא הערכאה הטובה ביותר לבעל ובית המשפט לענייני משפחה היא הערכאה העדיפה לאישה. במיתוס זה יש הרבה מן האמת והדבר נובע בשל הבדלי הגישות בין שתי הערכאות.
בית הדין הרבני פוסק על פי ההלכה הדתית אשר אינה תמיד נוהגת בצורה שוויונית כלפי האישה. בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, פוסק על פי הדין האזרחי, אשר במקרים רבים רואה לנגד עיניו את טובתם של שני הצדדים וייתכן כי נוטה מעט לטובת האישה, לעומת בית הדין הרבני. יחד עם זאת, אמירה גורפת לכאן או לכאן לא תהיה מדויקת ויש לבחון כל מקרה לגופו, טרם מתקבלת החלטה לאיזו ערכאה לפנות.