בדומה לכל שאר המדינות המפותחות ברחבי העולם, גם מדינת ישראל בחרה להסדיר את סוגיית דיני המשפחה במסגרת החוק הישראלי, אליו כל תושבי המדינה כפופים. בין יתר הדברים שהחוק עוסק בהם בסוגיה שלהלן, ניתן למנות גם את סוגיית הגירושין, את הדרך בה זוג נשוי יכול לפרק את קשר הנישואין, וכן הסדרת הסוגיות הנלוות להליך.
כיצד ניתן להתגרש בישראל?
בהתאם לחוק, גירושין בין בני זוג, אשר מוגדרים ברשומות משרד הפנים כיהודים, ניתנים לביצוע אך ורק דרך הרבנות הראשית לישראל, המהווה הגורם היחיד במדינה היכול להוציא צו גירושין רשמי.
יובהר בהקשר זה, כי הדבר תקף גם ביחס לתושבי המדינה אשר בחרו להינשא שלא דרך הרבנות, לדוגמא בקפריסין, במסגרת נישואין אזרחיים – גם הם נדרשים לקיים את הליך הגירושין על פי כללי ההלכה, ובמסגרת הרבנות הראשית, כתנאי להכרה משפטית בגירושיהם.חשוב לציין עם זאת, כי הדבר חל אך ביחס לתושבי ישראל אשר מוגדרים ברישומי משרד הפנים כיהודים, כאשר בכל הנוגע לתושבים ישראלים בעלי דתות אחרות, נוצרים, מוסלמים, וכדומה, סמכות ניהול הליך הגירושין מצויה בידי בית הדין המופקד על קיום עקרונות דתם, ולא בידי בית הדין הרבני. כך לדוגמא, גירושין של בני זוג מוסלמים יתנהלו בפני בית דין מוסלמי, ועל פי עקרונות השריעה, בעוד שגירושין של בני זוג נוצרי יתנהלו במסגרת בית דין נוצרי, וככל שאפשרות הגירושין מתאפשרת במסורתם הדתית.
חשוב גם לציין בהקשר זה, כי בנוסף לסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית להתיר קשרי נישואין של יהודים שהינם תושבי או אזרחי המדינה, הרבנות מחזיקה גם בסמכות לדון בכל הנוגע לסוגיות הסובבות סביב ההליך עצמו, דהיינו הסדרי ראייה, חלוקת רכוש, הסדרי משמורת וכדומה.עם זאת, בכל הנוגע לקביעת הסדרים אלו, סמכותה של הרבנות הראשית אינה בלעדית, שכן גם בית המשפט לענייני משפחה מחזיק בסמכות זהה, וזאת למעט היכולת להתיק את קשר הנישואין עצמו כאמור.
ומה לגבי הסדרי הגירושין?
כאמור, ובכל הנוגע לדיון בהסדרי הגירושין, החורגים מאקט הגירושין עצמו, כל תושב ישראלי רשאי לבחור האם רצונו כי סוגיה זו תתנהל אף היא במסגרת בית הדין הרבני, וכחלק מאקט הגירושין עצמו, או במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, ובנפרד מאקט הגירושין.יובהר בהקשר זה, כי ההחלטה בתיק ספציפי מי יהא הגוף בעל סמכות הטיפול בהסדרי הגירושין נקבעת בהתאם לשאלה למי הוגשה הבקשה הראשונה לדון בסוגיה זו, מה שיוצר פעמים רבות מעין "מירוץ סמכויות" בין בני הזוג, בשאלה מי יהא הראשון שיגיש את הבקשה לדיון בהליך.
באופן כללי, נהוג לחשוב כי בעוד שפסיקותיו של בית הדין הרבני נוטות יותר לטובתו של הגבר, הרי שפסיקות בית המשפט לענייני משפחה נוטות יותר לטובת האישה. במקרים מסוימים יש דברים בגו, וזאת לאור ההבדל בין העקרונות ההלכה היהודית, ומעמדו המועדף של הגבר במסגרתן, לעומת עקרונות המשפט האזרחי והשוויוני, הנוטה פעמים רבות דווקא לצד האישה. עם זאת, אין מדובר בחוק ברזל, וכל עניין שכזה נידרש להיבחן לגופו, ובהתאם לנסיבות השונות בתיק.אולי יעניין אותך גם:
עילות לגירושין על פי הדין העברי