מרבית מקרי הגירושין מתממשים כאשר הקשר הזוגי נמצא במקום לא מוצלח. פערי תקשורת, מריבות של ממש, לעיתים בגידות או 
הפסקת היריון בישראל – רק בכפוף להחלטת וועדה
על פי העיקרון של זכות האישה על גופה והאוטונומיה שלה בהחלטות חשובות הנוגעות לעתידה, הפלה שלא מסיבות רפואיות מותרת במדינת ישראל. יש כאלה שמתנגדים לכך, אולם כך נהוג במדינות המתקדמות בעולם. יחד עם זאת, ברור לכל כי הפלה הינה צעד בלתי הפיך וזה לא משנה אם ההורים נשואים, אם הם גרושים או שנמצאים בהליכים. מרגע שהדבר בוצע, אין דרך חזרה. משום כך, על פי החוק נאסר על ביצוע כל הפסקת היריון בצורת הפלה מלאכותית ללא שלב מקדים – וועדה להפסקת היריון. רק בכפוף להחלטה של הוועדה יוחלט האם ההפלה תאושר או לא. זה המקום לציין כי הרוב הגדול של המקרים מאושרים.האם החוק מבדיל בין סוגים של הפסקת היריון?
בעבר, הפסקת היריון ניתנה לביצוע בהליך פולשני בלבד. הליך זה שנקרא ניתוח הפלה או גרידה, בוצע בבית חולים בפרוצדורה כירורגית. כיום, לעומת זאת, לנשים שמבצעות הפסקת היריון בשבוע יחסית מוקדם ישנה אפשרות אחרת. אפשרות זאת מבוססת על גלולה מיוחדת שגורמת לגוף לדחות את ההיריון ולפלוט אותו כדימום מוגבר של ווסת. הליך זה נעשה בפיקוח רפואי מלא ומבחינת החוק, אין כל הבדל לעומת השיטה הוותיקה יותר. לא משנה אם את נשואה או גרושה, אם את רוצה לבצע הפלה בכדורים או שמתבצעת הפלה כירורגית, תמיד יש צורך בוועדה. חשוב לציין כי במידה וגיל ההיריון מתקדם יחסית, נדרשת וועדה בכירה יותר, שמתקיימת בעיקר בבתי החולים הגדולים. לא כל וועדה תוכל לאשר צעד שכזה שנושא עימו יותר סיכונים לבריאותה של האישה.
מהי הבעייתיות שבחוק הנוכחי?
החוק הנוכחי שמסדיר את נושא ההפלות, שקובע את סדרי העבודה של הוועדות ושמאפשר במקרים מסוימים ביצוע הפלה במימון המדינה, רחוק מלהיות מושלם מכל הבחינות. מצבן של נשים נשואות או לקראת גירושין ממחיש בעיה מרכזית. כאשר אישה איננה נשואה, חברי הוועדה נוטים לאשר בקלות יחסית את ביצוע הפסקת ההיריון. לעומת זאת, כאשר מדובר באישה נשואה, אפילו אם הקשר הזוגי רחוק מלהיות אידיאלי או כליל השלמות, מצוי קושי. הוועדות עלולות להעמיד קשיים ונוצר מצב מעוות. קיים למעשה תמריץ לנשים להצהיר כי ההיריון נקלט כתוצאה מקשר שמחוץ לנישואין.כאשר היריון נוצר מחוץ לנישואין נוטות הוועדות להתיר את ההפלות ברוב המקרים. במילים אחרות, אם ההיריון נקלט בזמן שהאישה הייתה נשואה והאב הוא הבעל (שלאחר מכן הפך לגרוש), על מנת לעבור את הוועדה אישה עשויה לשקר. ואם הדברים לא מספיק מסובכים, הרי שאם הדברים מתגלים וצצים, לאחר מכן תיתכן השפעה על תהליך הגירושין ועל הסכם הגירושין.
מקרה שאירע בשנים האחרונות מציג בדיוק נמרץ מה עלול לקרות: בית הדין הרבני שלל מאישה גרושה את כתובתה בשל הפלה שביצעה. בית הדין סבר כי לא מגיע לאישה לקבל את מאות אלפי השקלים כפי שכתב הבעל בכתובה משום שההפלה למעשה שללה את זכותו לצאצא. זכות זאת שווה לזכותה של האישה. חשוב לציין כי אין לראות בנאמר לעיל ייעוץ משפטי.אולי יעניין אותך גם:
גירושין וילדים – מה חשוב שתדעי על הליך גירושין עם ילדים?