חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 קובע את חזקת הגיל הרך, לפיה ככלל, עד גיל 6 ילדים יהיו במשמורת של האם. קביעה זו תקפה כל עוד לא קיימות סיבות מיוחדות לקבוע אחרת. הילדים יעברו למשמורת האב במקרים מיוחדים. 

בית המשפט יקבע את הסדרי המשמורת הכוללים גם אפשרות למשמורת משותפת בין הורים שמתגרשים. להורה שאינו משמורן יהיו הסדרי ראיה והם יקבעו במסגרת הסכם הגירושין. במקרים רבים קורה שהורים שהתגרשו עלולים להיות ביחסים מעורערים ומסוכסכים ביניהם, והם ימשיכו להלחם על ילדיהם גם אחרי שנקבעו הסדרי ראיה על ידי בית המשפט. 

משמורת נקבעת לפי עקרון טובת הילד

עקרון טובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט בהחלטותיו בכל הקשור לענייני משמורת והסדרי ראיה של קטינים. בית המשפט בודק היכן הוא הבית שבו יהיה לילד הכי נכון לגדול, ומי מההורים הוא בעל האפשרות הטובה ביותר לגדל את הילד ולתת לו מענה לכל הנדרש לו. 

בדרך כלל משמורת של ילדים מתחת לגיל 6 נקבעת אצל האם, והאב מקבל הסדרי ראיה. כמו כן גם משמורת משותפת מקובלת מאוד היום כשיש הסכמה בין ההורים וכאשר זוהי טובת הילד. עם זאת לאחרונה פוסק בית המשפט גם כי המשמורת תינתן לאב אם זוהי טובתו של הילד, והאם היא זו שתקבל הסדרי ראיה. 

מתי תועבר המשמורת מהאם לאב?

במקרים מסויימים ישנה בית המשפט את הסדרי המשמורת שקבע. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בית המשפט יכול לשנות את ההחלטה בענייני המשמורת במקרים בהם עלו נסיבות חדשות ולשנות את ההחלטה לגבי זהות ההורה המשמורן. כדי להעביר את המשמורת מהורה אחד לשני יש צורך בהוכחה שארע שינוי קיצוני, שינוי בנסיבות המצדיק הכרעה מחודשת לגבי טובת הילד. 

בית המשפט יעביר את המשמורת מהאם לאב למשל כאשר:

• התנאים של הילדים בבית האם השתנו לרעה וטובתם מחייבת את העברתם לאב, 
• האם נמצאה בלתי כשירה להיות הורה המשמורן;
• האם שינתה את כתובתה למקום מרוחק שמכביד על קיום הסדרי הראיה של האב, ובעוד האב לא הסכים לכך;
• האם שינתה את אורחות החיים שהילדים היו רגילים להם באופן שלא מתאים לילדים– למשל אם היתה דתיה הפכה לחילונית בעוד הילדים הורגלו לגדול בבית דתי, וההפך מכך;
• האם מסיתה את הילדים נגד האב ומשפיעה עליהם לא לרצות לראות את אביהם;
• האם לא משתפת פעולה עם העובדים הסוציאליים;
• הילדים רוצים ומבקשים להיות עם האב (בית המשפט יתחשב בכך ובתסקירי העובדים הסוציאליים);
• האם מוותרת על משמורת ילדיה;
• האם אינה יכולה מכל סיבה שהיא לדאוג לילדיה;
• האם לא מקיימת את הסדרי הראיה שנקבעו ולא מאפשרת לאב לפגוש את ילדיו;

מהפסיקה : העברת משמורת מאם לאב בעקבות הפרת הסדרי ראיה

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש להעביר משמורת מהאם לאב, לאחר שנפסק כי האם הפרה שוב ושוב הסדרי ראיה שנקבעו ואושרו של הילד עם אביו. מדובר בסוג של סנקציה בתגובה להפרת הסדרי הראיה. 

הקביעות של מסגרת הסדרי הראיה וההורה המשמורן הם חלק מהסכם הגירושין בין בני הזוג. הסכם זה מאושר על ידי בית המשפט וניתן לו תוקף של פסק דין. מאחר והגירושין בדרך כלל מלווים במצוקה ושינוי הסדר, חשוב מאוד לקיים את הסדרי הראיה כפי שנקבעו לטובת הילד. במקרה הנדון האם הפרה את הסדרי הראיה פעמים רבות למרות התראות שקיבלה ולכן הוחלט לנקוט בסנקציה הנ"ל.

בית המשפט למשפחה לא יהסס להטיל סנקציות על הורה אשר מפר את הסדרי הראיה משום שיש בכך פגיעה בילדים. יתכנו קנסות או חיובים שונים ובין היתר הגדלת מזונות ו/או הקטנת מזונות בהתאם כסנקציה על הפרת הסדרי ראיה. 

ישנן סיטואציות יוצאות דופן בהן האם לא מאפשרת לקיים את הסדרי הראיה עם האב. היה וההפרה היא ממושכת, המפר  עשוי למצוא עצמו במאסר בשל בזיון בית המשפט (אי ציות לפסק הדין שאישר את הסכם הגירושין), או שבית המשפט יחליט על העברת המשמורת, למרות שבית המשפט לא ינקוט בכך כדבר שבשגרה בעיקר כשמדובר בחזקת הגיל הרך.

אולי יעניין אותך גם:

כיצד נקבעת משמורת קטינים?