הדין האישי של בני זוג יהודים הוא הדין העברי לפיו חלה על הבעל חובת מזונות כלפי אשתו במשך כל תקופת נישואיהם. החובה הזו מוזכרת בין היתר גם בשטר הכתובה והיא פוסקת עם הגירושין .
מהם מזונות אישה?
מזונות אישה כוללים את כל הצרכים של האישה כפי שהיתה רגילה אצל בעלה ובין היתר: כלכלה, ביגוד, רכב, טיפולים רפואיים, וכולי.הבעל מחויב לפרנס את אשתו משך כל תקופת הנישואין, עם זאת, הוא במקביל "רוכש" את הזכות לקבל את ההכנסות שהאישה מביאה ממעשה ידיה (אם יש כאילו), ויכול לקזז מהמזונות את הכנסותיה. לחילופין, יכולה האישה לוותר על מזונות הבעל, ובמקביל לא לתת לו את הכנסותיה.
בכל מקרה, הכלל הוא שעד למתן/קבלת הגט אישה זכאית לקבל דמי מזונות שישמשו לה למחיה. בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני הם אשר קובעים את גובה המזונות המגיעים לאישה במסגרת תביעה המוגשת להם.מהו הכלל העיקרי לענין פסיקת גובה המזונות לאישה?
הכלל העיקרי בפסיקת מזונות לפי ההלכה הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו". כלומר, האישה תקבל את מזונותיה לפי הרמה שבה היתה מורגלת בחיי הנישואין עם בעלה ולפי מידת עושרו של הבעל. יש מקרים שמזונות האישה נשללים ממנה בשל התנהגותה כאשר היא מוכרזת כאישה מורדת או אישה שבגדה.
מה קורה כאשר האישה עובדת בחוץ
לפי הדין העברי, האישה אינה חייבת לצאת ולעבוד מחוץ לביתה. הדין העברי קובע כי הבעל הוא זה אשר חייב לזון ולפרנס את אשתו, והוא אינו יכול לאלץ אותה לצאת לעבודה גם אם יש לה מקצוע.עם זאת, היה והאישה עובדת, והיתה רגילה לעבוד בחוץ במהלך הנישואין, הכנסותיה (מעבודה, דמי אבטלה, דמי שכירות קצבאות וכולי) יילקחו בחשבון, ויפחיתו מכספי המזונות שהבעל צריך לשלם לה לצורך מחיה עד למתן הגט. כאשר היא עובדת והכנסתה מספיקה לה לממן את מזונותיה כפי שהיתה רגילה להם, יתכן אף שלא יפסקו לה מזונות אישה.
כאשר גורעים ממזונותיה של אישה עובדת, מחילים את הכלל ההלכתי : "מעשה ידיה תחת מזונותיה". הכוונה היא שהבעל יכול לטעון שהכנסתה של האישה, משלמת את רוב מזונותיה, ולפיכך, אין הוא מחויב בתשלום מזונות כלל, או שהוא מחויב רק בחלק מהמזונות לכל היותר. כאשר עולה עניין מזונות אישה במסגרת תביעת הגירושין, יבחן בית הדין האם הכנסתה של האישה אכן מספקת את מזונותיה כפי שהיתה רגילה להם בבית בעלה.מהפסיקה
בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעת מזונות שהוגשה על ידי אישה. הבעל טען שבריאותו חלשה, ואינו משתכר דיו, וכי האישה מקבלת גמלת ביטוח לאומי וגמלת פנסיה ולכן יש להחיל את הכלל : "מעשי ידיה תחת מזונותיה".
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, שהבעל אכן השתכר הרבה פחות מהאישה, ובמהלך הנישואין הוא לא פרנס את האישה, ומאחר והיא מקבלת כספי פנסיה שנשארים בידיה והכנסתה גבוהה מזו של בעלה, יש להפעיל את הכלל "מעשי ידיה תחת מזונותיה" ואין לחייבו במזונות.קיזוז מהמזונות
גובה המזונות יקבע לפי פוטנציאל ההשתכרות של הבעל ויכולתו הכלכלית. הבעל יכול לבקש שיקזזו לו מתשלום המזונות כאשר אינו יכול מסיבה כלשהיא לעמוד בו. היה והכנסתה של אישה מכל מקור שהוא היא הכנסה גבוהה – אזי גובה התשלומים יהיה שונה. בית המשפט למשפחה נוהג לפסוק מזונות אישה ללא התחשבות ברווחים שיש לה מרכוש אישי שלה, בית הדין הרבני לעומת זאת לוקח בחשבון את הרווחים שיש לאישה מנכסיה.
