גירושין של בני זוג יהודים יהיו בבית הדין הרבני אשר לו סמכות ייחודית לדון במתן הגט. עם זאת יש סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט למשפחה לדון בנושאים הקשורים לגירושין ובין היתר בחלוקת הרכוש, משמורת ילדים, מזונות אישה, הסדרי ראיה, וכולי. הסמכות המקבילה יוצרת מרוץ סמכויות בין הערכאות השונות לעניין הנושאים הכרוכים לגירושין.
על אף שנהוג לחשוב שאישה שמתגרשת צריכה לפנות תמיד לבית המשפט לענייני משפחה כדי למצות את זכויותיה, העניין אינו חד משמעי אלא תלוי נסיבות ותלוי שינויים שחלו ברוח הפסיקה בעניין מזונות ילדים. יש מקרים שדווקא כדאי לאישה לפנות לבית הדין הרבני שכן רק הוא יוכל לתת לה את הסעדים שהיא זקוקה להם.
מה ההבדל העקרוני בין הערכאות?
בית המשפט למשפחה פוסק על פי הדין האזרחי ועקרונות של שוויון זכויות בין המינים. בית הדין הרבני פוסק על פי הדין העברי (למרות שהוא מחויב על פי בג"ץ לפסוק לפי הדין האזרחי).מזונות ילדים
עד לפסיקה תקדימית אחרונה, היה נהוג שהאב הוא זה שנושא במזונות הילדים. עם זאת בעקבות מהפכה בתחום דיני המזונות, נקבע כי על שני ההורים לשאת בתשלומי מזונות הילדים וזאת לפי רמת ההשתכרות של כל אחד מהם, היכולת הכלכלית של כל אחד מהם, וגם ביחס לשהייה של כל אחד מהם עם הילדים. לפיכך, האישה תימצא בבית המשפט למשפחה, כשווה לבעל ביכולתה לשאת בנטל המזונות.
בבית הדין הרבני ידונו מזונות ילדים רק בהסכמת שני ההורים. בית הדין פוסק על פי הדין העברי, באופן שהאב חייב במזונות ילדיו. עם זאת סכומי המזונות נמוכים יחסית.מזונות אישה
ככלל, האישה זכאית למזונותיה מבעלה תוך כדי הליך הגירושין ועד למועד מתן הגט. הכלל על פי הדין העברי לגבי מזונות אישה הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו", כלומר על הבעל לדאוג לצרכיה בדומה לעת שהיתה נשואה לו.
עם זאת, היה והאישה בגדה, בית הדין הרבני ישלול ממנה את מזונותיה וגם את הכתובה. אם האישה תוכיח שהבעל בגד בה יחייבו אותו בתשלום הכתובה ובתוספת הכתובה (הפרשי הצמדה) אבל לא יגרע חלקו בחלוקת הרכוש. בית המשפט למשפחה לעומת זאת אינו נותן לוקח בחשבון בגידה בכל הקשור לקביעת המזונות.בית המשפט למשפחה פוסק מזונות צמודים למדד לאחר שבודק את שכרו ויכולתו של הבעל בתשלום המזונות. כמו כן בית המשפט פוסק גם מזונות זמניים.
חלוקת רכוש
בית המשפט למשפחה יהיה הערכאה המועדפת בדרך כלל עבור נשים בכל הקשור לחלוקת הרכוש, מוניטין, זכויות סוציאלית ומזונות אישה. בית המשפט פוסק לפי חוק יחסי ממון או הלכת השיתוף (תלוי בתאריך הנישואין). בנוסף הוא גם יראה בנכסים שנרשמו על שם צד אחד (הבעל)– כאילו הם רכוש משותף אם הוכחה כוונת שיתוף. בית המשפט למשפחה מחמיר בכל הקשור לחלוקת רכוש נגד מי שניסה להבריח רכוש.עם זאת, היה ולאישה יש רכוש שרשום על שמה בלבד, בית הדין הרבני עשוי להיות הערכאה המועדפת, מאחר ובית הדין שדן על פי דין תורה, מחלק את הרכוש לפי רישום הבעלות בפועל של הנכס, על אף שבג"ץ הורה לו לפסוק בענייני רכוש לפי הדין האזרחי (חוק יחסי ממון והלכת השיתוף).
היה והאישה נתפסה בבגידה היא עלולה להיות מנושלת על ידי הדין הרבני, ולהפסיד את זכויותיה הרכושיות. בית המשפט למשפחה אינו מתחשב בבגידות בעניין חלוקת הרכוש משותף אלא במקרה של בחובות שנובעים מכספים ששולמו במהלך הבגידה שיחולו על הצד שבגד.