בניגוד למצב במרבית מדינות המערב, בהן קיימת הפרדה בין הדת והמדינה, בישראל, אשר עודנה נשענת על מורשת החוק העותומני והמנדט הבריטי, לעקרונות הדת קיימת חשיבות ניכרת בתחומים רבים, ובפרט בדיני המשפחה.
משכך, הנישואין והגירושין מתקיימים במסגרת דיני היהדות, במעמד בית הדין הרבני, המוסד הדתי המחזיק בסמכות המנהלית לעשות כן.
אפשרות נוספת: בית המשפט לענייני משפחה
בישראל קיים גם מוסד מנהלי נוסף, אשר בסמכותו להכריע בכל הנוגע להסדרי הגירושין הנלווים לאקט הגירושין, כדוגמת חלוקת הרכוש והסדרי הראייה. מוסד זה הוא בית המשפט לענייני משפחה, אשר משמש כתחליף לבית הדין הדתי במקרים אלו, ובלבד שבני הזוג בוחרים לנהל את ההליך דרכו.הליך הגירושין – כל המקדים קובע!
בהתאם לחוק הישראלי, זהות הגורם המחזיק בסמכות לקביעת הסדרי הגירושין נקבע בהתאם לרצונם של בני הזוג, ובפרט – מיהו הגורם לו הוגשה הבקשה מלכתחילה.
כאן נכנס לתמונה נושא ״מירוץ סמכויות״, כאשר בן הזוג שפועל מוקדם יותר, ומגיש את הבקשה לאחד מאותם שני הגורמים, קובע בפועל את זהותו של הגורם שיטפל בתיק גם בהמשך. למעט במקרים חריגים ביותר.מקרים זהים, מוסדות שונים, פסיקות שונות
יש לזכור שקיימים הבדלים ניכרים בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, ובפרט בכל הנוגע לכל הקשור להסדרי הגירושין.
בעוד שבית הדין הרבני מתבסס בפסיקותיו על עקרונות ההלכה היהודית, הרי שבית המשפט לענייני משפחה שם במרבית המקרים דגש על עקרונות המשפט האוניברסאלי, ועל הפסיקה המשפטית הבינלאומית המקובלת, מה שיוצר במקרים רבים הבדלים משמעותיים בין הפסיקות של שני הגופים, גם במקרים זהים לחלוטין.משכך, באותם המקרים בהם בני הזוג לא מצליחים להגיע בכוחות עצמם להסדר גירושין מקובל, ונדרשים לנהל את ההליך במסגרת הגוף המנהלי, השאלה הראשונה במעלה היא לאיזה משני הגופים לפנות לצורך ניהול ההליך, וזאת בהתאם לבחירת בן הזוג המעוניין בהוצאת צו הגירושין.
אבל איזה מהם עדיף?
ההנחה הנפוצה בציבור, היא שבכל הנוגע להליך הגירושין, בעוד שפסיקותיו של בית הדין הרבני נוטות לרוב לטובתו של בן הזוג, הרי שפסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה נוטות לרוב להתחשב יותר בטובתה של בת הזוג. אך זוהי תפיסה פשטנית, שאמנם נכונה במקרים מסוימים, אך בוודאות אינה נכונה בכל המקרים.בכל הנוגע לסוגיית מזונות אישה, לדוגמא, בית הדין הרבני צפוי להטיל תשלום מזונות על הגבר, וזאת בהתאם לעקרונות ההלכה, המחייבים את הגבר בפרנסת אשתו, כאשר לאישה אין חובה מקבילה כלפי בעלה. גם לעניין מזונות ילדים, חובתו של האב בתשלום מזונות לילדיו היא חובה מוחלטת, אשר לא ניתן להתנער ממנה.
לעומת זאת, בפסיקותיו, בית המשפט לענייני משפחה נוטה לרוב להתמקד במצבם הפרטני של בני הזוג, וביכולתם הכלכלית. משכך, במידה והאישה מחזיקה בנכסים רבים, הדבר עשוי דווקא לשמש לרעתה במסגרת ההליך, ולהקל על הנטל המוטל על הבעל במסגרת תשלום המזונות.