
חובות משותפים ושאינם משותפים
אחת השאלות המרכזיות בהליך גירושין היא האם חובות שנוצרו ושקיימים בעת הגירושין יהיו משותפים לשני בני הזוג, בדומה לרכוש המשותף שצברו כגון בית, רכב, כספים, זכויות סוציאליות, מוניטין וכיו"ב.
על מנת להשיב על שאלה זו, יש להפריד בין חובות שנצברו על ידי שני בני הזוג כתוצאה מניהול החיים המשותפים וקבלת החלטות משותפת, לבין חובות אשר נצברו על ידי אחד מבני הזוג ללא ידיעת השני או חרף התנגדותו להוצאה ו/או ההתחייבות הכספית.כאשר מדובר בחובות שנצברו על ידי שני בני הזוג יחד, ייחשבו גם חובות אלה כחלק מ"הרכוש המשותף". עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג יצר חוב שאינו שייך למשק הבית המשותף, ללא ידיעת בן הזוג השני או בלא הסכמתו, כמו גם כתוצאה מהימורים או מבגידה, יוכל בן הזוג השני לטעון שמדובר בחובות אישיים שאין לכלול אותם במאזן הנכסים המשותף. מכל מקום, על בן הזוג שרוצה להתנער מחובות שנוצרו במסגרת משק הבית המשותף להראות שלא היה שותף לצבירתם.
חובות שנוצרו עקב כישלון עסקי של אחד מבני הזוג
ככלל, בן זוג לא יישא בחוב שנוצר לבן הזוג השני עקב פעילותו העסקית הפרטית של האחרון, זאת כל עוד הראשון לא היה מעורב או פעיל בעסק, החזיק בו מניות או חתם על ערבות אישית לחובות העסק.כאשר אחד מבני הזוג מנהל עסק פרטי, מומלץ להפריד את הכספים בחשבון הבנק ולנהל את הכספים מהעסק במסגרת חשבון עסקי נפרד, וכמו כן לערוך הסכם ממון הקובע כי החובות מהעסק יחולו רק על בן הזוג בעל העסק.
מימוש דירת מגורים על ידי הנושים
אם קיימת דירת מגורים בבעלות שני בני הזוג, יוכלו הנושים של בן הזוג שנקלע לחובות לעקל רק את מחצית הדירה שבבעלותו. כדי לממש את הנכס יהיה על הנושים לפרק את השיתוף באמצעות כונס נכסים.יצוין כי גם אם הדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד, יוכל בן הזוג השני במקרים מסוימים לטעון לבעלות במחצית הזכויות בדירה מכוח חזקת השיתוף.
ניסיונות להברחת נכסים על ידי אחד מבני הזוג במסגרת הליך גירושין
לא אחת קורה שבן זוג שנקלע לחובות, יבקש "להציל" חלק מהנכסים במסגרת הסכם גירושין על ידי העברתם לבן הזוג השני או קביעת מזונות גבוהים כך שהנושים לא יוכלו לשים ידם על כספים ונכסים אלה.אם החובות נוצרו לפני חתימת הסכם הגירושין, אך הנושים טרם פתחו בהליכי גבייה, חלוקת הרכוש לפי ההסכם תגבר על פעולות הנושים.
בנוגע להוצאות שהוצאו לפני הגירושין ומתן הגט, יש לקחת בחשבון שהוצאות אלה לא תמיד ייחשבו אוטומטית כהוצאות משותפות ויש לבחון האם מדובר בהוצאות שהוצאו במשותף לצורך משק הבית או לא.