המצווה הראשונה המופיעה בתנ"ך היא מצוות פרו ורבו, כאשר אלוהים מצווה על בני האדם "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".
עם זאת, כידוע, לא כל אדם יכול לממש מצווה זאת בפועל, כאשר במקרים רבים, אי מימוש המצווה אינו נובע מחוסר נכונות או חוסר רצון, כי אם ממגבלות פיזיולוגיות, המונעות מהגבר להכניס להיריון את אשתו.
בעיות פוריות אצל הגבר – עמדת ההלכה
בהתאם לנתונים הרפואיים העדכניים, כ-15% מהזוגות בקירוב מתמודדים עם קושי בהבאת ילדים לעולם, כשבחלקם הגורמים הם בעיות פוריות של הגבר.מצוות פרו ורבו מוטלת רובה ככולה על הגבר, אף כי קיימת מחלוקת בשאלה האם לאישה יש אחריות מסוימת לקיום המצווה. אם היא סובלת בעצמה מבעיות פוריות, קיימת עילה לגירושין, היות ואינה מסוגלת לסייע לבעל לקיים את המצווה. לכן כל גבר בריא חייב לשאת אישה שמסובלת להרות.
לחלופין, במקרים בהם הגבר מתמודד עם בעיות פוריות, המונעות ממנו מלהביא ילדים לעולם, הרי שבהתאם לפרשנות ההלכתית המקובלת, נמנע ממנו מלשאת אישה פורייה, למעט מקרים חריגים, או למעט במידה והגבר הוליד זה מכבר ילדים, ומשכך קיים את מצוות פרו ורבו בעברו.ואז באה הרפואה המודרנית ושינתה את הסיפור
יש לזכור בהקשר זה, כי בימינו, והודות לפלאי הרפואה המודרנית, חלק ניכר מבעיות הפוריות האופייניות לגברים, גם כאלו שנחשבו בעבר לבלתי הפיכות, ניתנות לטיפול ולפתרון בהינתן הטיפול הרפואי המתאים.
משכך, חובתו של הגבר היהודי לקיום המצווה, באה לידי ביטוי גם במסגרת חובתו לעשות כל שביכולתו לצורך מימוש מצווה פרו ורבו, ולרבות פנייה לביצוע הטיפולים הרפואיים הנדרשים לשם כך.בעל שאינו מסוגל להוליד – האם עילה לגירושין?
בהתאם לעקרונות ההלכה היהודית, גבר אשר נישא לאישה פורייה, תוך הסתרת העובדה כי עקב מגבלות פיזיולוגיות, אין באפשרותו להביא ילדים לעולם, רואים בכך משום "קידושי טעות" מבחינה הלכתית, מה שמהווה בפועל משום התרת הנישואין עוד מתחילתם.
כמובן שבמידה והגבר אינו מנוע מבחינה פיזיולוגית מהולדת ילדים, אך אינו מעוניין בכך מרצונו החופשי, או לחלופין העקרות התגלתה אצלו רק לאחר הנישואין, אין מדובר בקידושי טעות בנסיבות אלו.התנאים לקבלת גט עקב בעיות פוריות של הגבר
במקרים בהם בני זוג נכנסו בברית הנישואין, אך לאחר מכן האישה פונה לבית הדין הרבני בבקשה לקבלת גט, בשל אי יכולתו של בעלה להעניק לה ילד, הרי שעובדה זו, לבדה, עשויה להוות עילה מספקת לגירושין, אך זאת בתנאי ששני התנאים הבאים מתממשים במלואם:
הגירושין מתבקשים ספציפית עקב רצונה של האישה בהולדת ילדים, ולא מסיבה אחרת – הוכחת כוונת האישה תהיה כשאינה תובעת את כתובתה במסגרת התביעה לגירושין. קיים אישור רפואי, המוכיח את עקרות הגבר, או הוכחה אחרת שאין לפקפק בה – לדוגמא – אישה הנשואה לגבר שנים ארוכות ללא ילדים, חרף קיום יחסי מין.