מדי שנה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כגוף הממשלתי האחראי על איסוף נתונים אודות האוכלוסייה בישראל, מפרסמת מגוון רחב של נתונים, הנוגעים כמעט לכל אספקט בחייו של התושב הישראלי מן השורה, מלידתו ועד פטירתו. כתוצאה מכך, דוחות הלמ"ס מהווים כלי בעל משמעות ניכרת עבור כל אדם המבקש להבין את פניה של החברה הישראלית בימינו, על כל גווניה ורבדיה.
מעניין לראות בהקשר זה, כי אחוז הגירושין בישראל מתאפיין בעלייה הדרגתית בכל הפרמטרים, וזאת ללא שינוי משמעותי באחוז המתגרשים מסיבה ספציפית כלשהי. ניתן ללמוד מכך, בין היתר, כי אין מדובר בתופעה מקומית הנובעת מסיבות ספציפיות וארעיות, אלא במגמה עמוקה יותר, הנובעת מזרמי עומק שונים המשפיעים על החברה הישראלית בכללותה.
העלייה באחוז הגירושין בישראל – על מה ולמה?
כאמור, העלייה באחוז הגירושין בישראל אינה תופעה ישראלית, כי עם כלל עולמית, המשפיעה בעיקרה על תושבי המדינות המפותחות ברחבי העולם. משכך, אין פלא כי חוקרים רבים, באקדמיה ומחוצה לה, מתעניינים בתופעה ומנסים למפות את הסיבות השונות לה.בסוגיה זו, החוקרים מבדילים בין שתי קבוצות שונות של גורמים, המובילים בסופו של דבר לעלייה באחוזי הגירושין. מצד אחד, מדובר בסיבות מקומיות שונות, הנובעות מתנאים ספציפיים וארעיים, אשר גוררים בתורם עלייה בשיעור הגירושין בטריטוריה מסוימת. כך לדוגמא, ניתן לראות כי תקופות של משבר כלכלי, כפי שהתרחשו בישראל במהלך שנות ה-80 המאוחרות ובתחילת שנות ה-2000, גררו עלייה נקודתית בשיעור הגירושין באותה תקופה, אף שקיים קושי להגדיר את השפעתן המדויקת.
הקבוצה השנייה של הסיבות, הגוררות עלייה מתמשכת באחוז הגירושין, מתייחסת לסיבות רחבות יותר מאלו הנקודתיות, אשר השפעתן אינה מוגבלת לטריטוריה מסוימת ולאירועים נקודתיים, אלא מתכתבת ישירות עם שינויים סוציולוגיים-חברתיים ארוכי טווח, אשר השפעתם, במיוחד בעולם הגלובלי בו אנו חיים, חוצה גבולות ויבשות.נכון לימינו, מרבית החוקרים מסכימים כי העלייה המתמשכת בשיעור הגירושין במדינת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בעשורים האחרונים, נובעת בעיקרה משינויים אלו, ולא דווקא מאירועים מקומיים שונים, שלהם השפעה נקודתית ומוגבלת, לכל היותר.
ערעור יציבות התא המשפחתי – מגמה כלל עולמית
לאורך עשרות אלפי שנים, התא המשפחתי היווה את נקודת הייחוס הבסיסית של בני האדם, במסגרתה הם הגדירו את עצמם ואת שייכותם החברתית. התא המשפחתי סיפק, כמעט לאורך כל ההיסטוריה האנושית, לא רק את צרכיו הפיזיולוגים הבסיסיים של האדם, אלא גם את צרכיו הנפשיים והחברתיים, כאשר אדם בודד, חסר תמיכה משפחתית, לא היה יכול להתקיים בכוחות עצמו, למעט מקרים חריגים.עם זאת, עובדה זו השתנתה בהדרגה במהלך 200 השנים האחרונות בעקבות צמיחתן של מדינות הרווחה, אשר לראשונה ראו זאת מתפקידן להבטיח לכל אזרח את תנאי המחייה הנדרשים לקיומו, ובכך להחליף את תפקידה הבסיסי של המשפחה.
במקביל, התרבות המערבית שמה דגש הולך וגובר על עיקרון ה"ייחודיות", ועל קיומו של האדם כיחידה עצמאית, ולא כחלק מקהילה.מסיבה זו, מרבית החוקרים מסכימים בימינו, כי הגורם הראשון במעלה לעלייה המתמשכת בשיעור הגירושין בישראל הוא ערעור יציבותו של התא המשפחתי, וזאת כתוצאה מעליית מדינת הרווחה מחד, וקידוש האינדיבידואל בתרבות המערבית מאידך.
לנתונים על שיעור הגירושין בישראל כפי שנאספו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – לחצו כאן. ראו גם:חשיבותו של הסכם טרום נישואין בהליך גירושין
