תופעת הניכור ההורי באה לידי ביטוי בהתנכרות של ילד לאחד מההורים על רקע פרידה או גירושין, מבלי שיש לכך הצדקה. הכוונה
היא לכך שהילד מתנכר לאחד ההורים מבלי שזה האחרון גרם לו נזק או התעלל בו חלילה. הפעם הראשונה שבה תופעת הניכור ההורי תוארה בספרית המחקרית, הייתה בשנת 1985. היה זה פסיכיאטר אמריקני בשם ריצ'רד גרדנר שכתב לראשונה בהרחבה על תסמונת הניכור ההורי ואחריו הגיעו חוקרים רבים נוספים שעסקו בה כמו ד"ר קרייג צ'יילדרס, ד"ר ריצ'רד וורשאק והרשימה עוד ארוכה.
הרקע להתפתחות תסמונת הניכור ההורי
גירושין מעורר ברוב המקרים אמוציות עזות ועלול להוביל למערכה משפטית שבה בני הזוג לא בוחלים באמצעים כדי לצאת כשידם על העליונה. אחד מהנושאים המהותיים והמשמעותיים ביותר שעומדים על הפרק באותן מערכות משפטיות הוא מטבע הדברים, נושא המשמורת על הילדים. למרבה הצער, במקרים רבים אחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה השני ובסופו של דבר הילדים מתנכרים להורה שנגדו התבצעה ההסתה. מצב זה מוגדר כיום כניכור הורי.ההורה המסית שוטף את מוחו של הילד במובן מסוים ומעמיד אותו במצב שבו הוא נאלץ לבחור באחד מהם. כאשר הילד מתנכר לאחד ההורים, כל ניסיון של התקרבות יוביל לתגובות חריפות מאוד, כשבין היתר הילד המוסת עשוי לצרוח, לקלל, לירוק ולבעוט. התנהגות זו תוארה בהרחבה במאמר שפרסמו זאב ברגמן ואליעזר ויצטום בשנת 1995, שבו דנו בתופעה.
במקרים החמורים ביותר, הילד עשוי אף להתלונן על התעללות נפשית או פגיעה פיזית שכלל לא התקיימו במציאות. כפי שניתן להבין, תופעת הניכור ההורי היא תופעה בעלת השלכות הרות גורל עבור ההורה המנוכר.
טקטיקות רווחות של הורים מנכרים
ההורה המנכר נוקט במגוון רחב של אסטרטגיות על מנת להסית את הילד נגד ההורה השני. בין השאר הוא משדר מסרים רעילים המשמשים להכפשת שמו של ההורה השני ומנסה לצייר אותו כאדם מסוכן שאינו זמין ושאינו אוהב את ילדיו. בנוסף הורים מנכרים מנסים לא אחת לערער את האמון שרוחש הילד להורה השני ונוטים אף לחתור תחת הסמכות ההורים שלו. מעבר לכל זה ישנם הורים מנכרים שנוהגים להגביל את תדירות המפגשים (זמני שהות) והתקשורת בין ההורה המנוכר לבין הילד וישנם שאף מגדילים לעשות ומנסים לעוות או למחוק את הזיכרונות המשותפים שצבר הילד עם ההורה המנוכר.כיצד מתנהגים הילדים המוסתים?
ילדים שעוברים הסתה נגד אחד ההורים בדרך כלל יתנכרו לא רק להורה שנגדו מתבצעת ההסתה, אלא לכל משפחתו וחבריו הקרובים. נמצא גם שבמקרה של ניכור הורי, הילדים משתמשים במילים שאינן אופייניות להם כלל. כמו כן ילדים שעוברים הסתה נגד אחד ההורים נוטים להקטין את ההורה המנוכר ובמקביל להאדיר את ההורה המנכר.
בנוסף במחקרים שעסקו בילדים שעברו הסתה נגד אחד ההורים, נמצא כי ילדים אלו מפתחים ראיית עולם אבסולוטית לפיה אחד ההורים הוא ההורה הטוב, בזמן שההורה השני הוא ההורה הרע. למרות שברור לכל שמדובר בהסתה מכוונת, נראה כי הילדים טוענים בתוקף שההתנהגות שלהם לא מושפעת מגורם חיצוני כלשהו וכי החליטו להתנכר להורה על דעת עצמם בלבד.לניכור הורי יש שלוש דרגות חומרה של:
נהוג להתייחס לתסמונת הניכור ההורי כאל תופעה בעלת מספר דרגות חומרה להלן:
- ניכור קל – הילד משתף פעולה עם ההורה המנוכר אך מביע כלפיו ביקורת ומגלה הזדהות יתרה עם ההורה המנכר.
- ניכור בינוני – הילד נוהג כלפי ההורה המנוכר בחוסר כבוד ולעתים אף לא מתייחס כלל להורה המנוכר.
- ניכור קשה – הילד המוסת נוטה לפחד מההורה המנוכר ועשוי לנהוג כלפיו באלימות. כמו כן במקרים החמורים ביותר, הילד עשוי לסרב להיפגש עמו.
אילו נזקים ניכור הורי יכול לחולל בקרב ילדים?
חשוב מאוד להבין כי כאשר הורה אחד מסית נגד ההורה השני, הנזק שנגרם יפגע לא רק בהורה המנוכר אלא גם בילד המוסת. כך לדוגמה, הילד עשוי לפתח תפיסת עולם מעוותת ודרכי חשיבה בלתי סתגלתניות הבאות, לידי ביטוי בדיכוטומיה מוחלטת. מעין ראייה של שחור-לבן, שמובילה לדפוסי מחשבה רדודים ופשטניים מאוד, ללא מורכבות או יכולת להכיל ניואנסים וגוונים.ילדים שעוברים הסתה ולומדים להסתכל על ההורה המנוכר כ"רע המוחלט", לא מסוגלים להטמיע כי בחיים יש גם "אמצע" ובהמשך חייהם, עשויים להמשיך להסתכל כך על מערכות יחסים ועל אנשים שונים שיבואו איתם במגע. כמו כן ילדים שעוברים הסתה עשויים לסבול מקהות רגשית ומקושי לחוש אמפתיה כלפי הזולת.
לניכור הורי ישנן לפיכך השלכות רבות מספור שעשויות לפגוע בילד בחייו הבוגרים וחשוב להדגיש כי במקרים מסוימים לא כל הילדים בתא המשפחתי סובלים מהתופעה. כפועל יוצא מכך, עלול בהחלט להתרחש מצב שבו נוצר מעין פער בין הילדים עצמם ולא רק בין אחד הילדים להורה המנוכר. ערעור היחסים בין הילדים בתא המשפחתי היא אחת מההשלכות העגומות ביותר של תופעת הניכור ההורי.
