הליך התרת נישואין
הליך התרת נישואיןלרוב, קשר נישואין בין בני זוג שהחליטו להיפרד זה מזה מסתיים בהליך גירושין. הדין בישראל קובע כי גירושין בין בני זוג בישראל יתבצעו על פי הדין האישי המשותף לשני בני הזוג וזאת בפני בית הדין הדתי הרלוונטי. כך למשל, כאשר מדובר בבני זוג ששניהם יהודים, יתקיים הליך הגירושין בפני בית הדין הרבני, בדרך של מתן גט מהבעל לאישה. במקרה שמדובר בבני זוג מוסלמים הליך הגירושין יתבצע בהתאם לדין השרעי, ובמקרה שמדובר בבני זוג נוצרים הליך הגירושין יתבצע בהתאם לדין הנוצרי.
חוק התרת נישואין
חוק התרת נישואין, או בשמו המלא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), התשכ"ט – 1969, קובע כי ענייני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי יהיו בשיפוטו של בית המשפט לענייני משפחה.זאת כיוון שבשונה מהליך הגירושין הסטנדרטי המתקיים בפני בית דין דתי, מדי שנה ישנם מאות מקרים בהם זוגות נשואים מתגרשים בהליך אזרחי שנקרא "התרת נישואין", היות ולא קיים בית דין דתי ייחודי שבפניו ניתן לנהל את הליך הגירושין שלהם.
התרת נישואין בהסכמה ולא בהסכמה
סעיף 5(ג) לחוק התרת נישואין קובע כי: "הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין". על כן, במקרה ששני בני הזוג מסכימים להתגרש והבקשה להתרת נישואין הוגשה יחדיו, ההליך מתקצר בצורה משמעותית. במקרה שאין הסכמה להתגרש, כל אחד מבני הזוג יכול להגיש את הבקשה באופן עצמאי.למי מיועד הליך התרת נישואין בהתאם לחוק?
הליך התרת הנישואין מיועד למספר אוכלוסיות:
- לבני זוג אשר הנישואים שלהם אינם מוכרים על ידי בתי הדין הדתיים
- למי שמוגדר כ"חסר דת". דהיינו, אדם אשר אינו משתייך לדת כלשהי או שלדת שאליה הוא משתייך אין בית דין דתי ייחודי במדינת ישראל
- זוגות שנישאו ב"נישואי תערובת", כאשר כל אחד מבני הזוג משתייך לדת שונה.
כיצד מתבצע הליך התרת נישואין?
שלא כשקרה עבר, כאשר נדרשו זוגות מעורבים לפנות לנשיא בית המשפט העליון בכדי שיקבע את זהות בית הדין שבפניו יתבצע הליך התרת נישואיהם, כיום חוק התרת נישואין קובע כי הסמכות לקביעת מקום השיפוט הינה בידי בית המשפט לענייני משפחה.
הליך התרת הנישואין נפתח בהגשת בקשה להתרת נישואין, והוא מתבצע על ידי אחד מבני הזוג או שניהם, לבית המשפט לענייני משפחה הממוקם באזור מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג. לבקשה להתרת נישואין יש לצרף מסמכים המעידים כי בני הזוג משתייכים לדתות שונות או שהם מחוסרי דת. בנוסף, יש להגיש אסמכתאות נוספות שמעידות על קשר הנישואים וכן על השתייכותם הדתית (כגון תצהירי עדים מקורבים).בהתאם לסעיף 3 לחוק, במקרה ששני בני הזוג הינם חסרי דת הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. אם אחד מבני הזוג או שניהם משתייכים לעדה דתית מוכרת, או שהתעורר ספק כלשהו ביחס להשתייכות הדתית של אחד מבני הזוג, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה יפנה לראש בית הדין הדתי הרלוונטי כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.
במקרים שבהם החליט ראש בית הדין שיש צורך בגירושין לפי הדין הדתי, הדיון בבקשה להתרת נישואין יועבר לבית הדין הדתי. אם נקבע כי אין מקום לגירושין על פי הדין הדתי, הדיון בבקשה יתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה.בסוף ההליך בית המשפט יאשר את ביטול נישואי הצדדים ותינתן להם תעודת התרת נישואין (בדומה לתעודת גירושין).
