הכלל – גירושין יהיו על פי הדין האישי
הכלל – גירושין יהיו על פי הדין האישילפי החוק הישראלי, גירושין של אזרחי המדינה ידונו לפי דינם האישי: בני זוג יהודים יתגרשו בבית הדין הרבני לפי דין עברי, בני זוג מוסלמים יתגרשו בבית הדין השרעי לפי דיני השריעה, ובני זוג נוצרים יתגרשו בבית דין נוצרי לפי הדין הנוצרי.
ומה בנוגע ליוצאים מהכלל?
בני זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים
בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל. בני זוג יהודים שאינם רוצים להינשא ברבנות והם בוחרים מרצון חופשי להינשא בנישואין אזרחיים בחו"ל, יחויבו להתגרש ברבנות, וזאת בשל סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בעניין.בני זוג מעורבים
במקרה שאחד מבני הזוג הוא יהודי והשני חסר דת, או בעל דת אחרת שאינה יהודית, הם לא יוכלו להינשא בטקס דתי, ועליהם להינשא בחו"ל בחתונה אזרחית. חתונה כזו אינה מוכרת על פי ההלכה.
הרבנות רואה בזוגות מעורבים של יהודי לבעל דת אחרת נישואין לחומרא (ספק נשואים), וכופה עליהם גט לחומרא, אולם הם לא יקבלו זכויות כמו מזונות ומדור בדומה לזוג שמתגרש על פי הדין הדתי.ההליך של התרת נישואין יאפשר לבני הזוג לקבל זכויות בדומה לבני זוג שהתגרשו לפי הדין האישי.
החוק בעניני התרת נישואין
זוגות מעורבים שאחד מהם יהודי והשני שייך לדת שונה, או שהוא חסר דת, או ללא דת שמוכרת בארץ, יתנהלו על פי "חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית ), התשכ"ט -1969".בית המשפט למשפחה הינו בעל סמכות לפרק את נישואיהם של בני זוג שלא יכולים להתגרש לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים או לפי דינם האישי. התרת נישואין אפשרית על פי רצון אחד הצדדים וללא הסכמה משותפת, זאת בניגוד לגירושין בבית הדין הרבני, אשר יעשו בהסכמת שני הצדדים.
תובענה להתרת נישואין
התובענה להתרת נישואין נדונה בבית המשפט למשפחה לפי מקום המגורים האחרון המשותף של בני הזוג. בעבר, היה צורך לפנות לבית המשפט העליון כדי שיפסוק את הסמכות השיפוטית להתרת הנישואין. תיקון לחוק קבע כי יש לפנות לבית המשפט למשפחה בתובענה להתרת נישואין. לתובענה יצורפו מסמכים שמעידים על שייכות לדת אחרת, וגם מסמכים לגבי הנישואין. מי שחסר דת צריך גם לצרף תצהיר שמעיד על כך.עם הגשת הבקשה, יפנה סגן הנשיא של בית המשפט לראשי בית הדין הדתי בבקשה לקבל חוות דעת לגבי אופן הגירושין של בני הזוג (האם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי). בקשה למתן חוות דעת תהיה גם במקרה של ספק בקשר לדת של אחד מבני הזוג. בית הדין הדתי ייתן חוות דעתו תוך 3 חודשים, וסגן נשיא בית המשפט למשפחה יוכל לקבל את חוות הדעת, ואם יש צורך להעביר את התיק לבית הדין הדתי.
במקרה שאחד מבני הזוג יהודי, בית המשפט למשפחה יפנה לבית הדין הרבני הגדול שיקבע יש צורך בגירושין על פי ההלכה. אם בית הדין הרבני יקבע שלא יהיו גירושין לפי דין דתי, בית המשפט למשפחה יתיר את הנישואין וייתן פסק דין הקובע שבני הזוג פרודים.המשמעות של פסק הדין היא שכל אחד מהצדדים יכול להתחתן עם אדם אחר, ואם ירצה יוכל להינשא גם לפי דינו האישי. הרישום הפרוצדוראלי של הגירושין יבוצע במשרד הפנים.
